ואווווווו חג פורים כמה טוב שבאת, עברו 3 שנים מאז הפעם ההיא ששמנו מסכה בלי לשים מסכה. שנתיים של קורונה לקחו מאתנו את האפשרות לחגוג את החג כמו שצריך. לשמוח, לצחוק, לשתות עד דלא ידע.
את הפורים השנה אני מתכנן מראש, כמו הרבה אנשים גם יושב אל מול האליאקספרס ומנסה לבדוק עם ילדיי למה התחפשו השנה. בילדותי, הכל היה יותר פשוט, את התחפושות הייתי יורש מאחי הגדול, פעם הייתי קאובוי, אח"כ קאובוי ובשנה השלישית ציירו לי שפם ובמקום אקדח שמתי חרב והפכתי לרובין הוד. האמת הרבה שנים שלא התחפשתי, הטענה שלי שאני מתחפש כל השנה ועושה דמויות בטלוויזיה. אז זה מרגיש לי מוזר להתחפש בפורים כאילו זה חלק מהעבודה. אבל אני במיוחד אוהב את פורים כי שאני מגיע עם המופע שלי פעם "קוקיה סדנאות צחוק" והיום "צחוק מנצח", אני מקבל את הקהל של חברות ההייטק, ושאר החברות במשק במצב משוחרר, לפעמים משוחרר מידי. אולי בגלל שהם מחופשים וזה נותן להם ביטחון לא להיות רציניים כפי שהם, או זה האלכוהול ששתו לפני שהגעתי, בכל מקרה המפגש – הסדנה איתם שונה, אחרת. בדרך כלל הם צוחקים יותר, ממני, מעצמם, אבל כל שנה אני מופתע מה קורה לאנשים שהם מחופשים למשהו שכביכול זה לא הם, כמו מעיזים להגיד דברים שלא היו אומרים בדרך כלל כי לא נעים, כי הם בעלי מעמד עלק. מזל שיש חג אחד שלא רק בסדר להיות לא אתה, זו גם מצווה לשתות עד שלא תדע מה טוב או רע…
אבל יש יוצא מן הכלל, זכורה לי שנה אחת, חג פורים אחד שקבוצה אליה הוזמנתי שתו מידי ועישנו יותר מידי, אני זוכר שעוד לא ישבתי הם כבר צחקו, לא ממני – מעצמם, הם היו כ"כ מסטולים שזה בצורה קיצונית, זו הייתה הפעם ההיא שהבנתי שאני מעדיף להופיע בפני קהל רציני, עם מגננות ואט אט לשחרר אותם לצחוק אמיתי, ולא להיכנס לתוך בית משוגעים של קרחנה מעורבבת עם אדי אלכוהול ועשן סמיך של גראס. לשתות זה סבבה אבל באותו מפגש פורימי גליתי שהמשפט "תבוא מסטול תהנה כפול" בא עם כוכבית, תבוא בראש טוב אבל אם אתה מסטול אתה כבר לא צריך סדנת צחוק, וגם לא מופע סטנדאפ מגבש, אתה עם עצמך עכשיו, אז עוף על הסטלה שלך עד שהיא תגמר ותנחת על איזה ספה עם הנגאובר. אז היום שהלקוחות שלי שואלים "תגיד, לתת לעובדים לשתות משהו לפני שתתחיל…?", אני עונה אפשר מעט, אבל ממש לא חייב, כי את הקהל שלי אני אוהב סחי, הוא יכול להיות מחופש או חשוף אבל שיהיה בהכרה, שלא יגידו אח"כ "היה ערב קורע, רק מי זה החשפן הזה שסיפר בדיחות?"
אז פורים יקר, תודה שסוף סוף באת, אני רוצה השנה לשמח, להצחיק, ואם הקהל שלי יהיה מחופש לאלזה במיני, לאחות במיני, או למיניון במיני, אבל מסטול ממשהו, שיהיה לי את הכוח, השכל והשליחות לנצח את כל המגבלות ולשמח את כולם, אבל שמחה שתישאר אחרי שהאיפור והאלכוהול ירדו בביוב, שלפחות ישאר משהו מהמפגש, כי איך שהחיים נראים, צריך לאחסן בצידנית הרבה שמחה לרגעים מאתגרים שלא יבואו…
חג פורים שמח!
