בס"ד

כל החיים אצל כל אדם בעולם בכל מיקום אפשרי על הגלובוס- כל הפעולות שבעולם הן

רק כדי להשיג מטרה אחת -שמחה…

האדם עצם היותו חי בעולם כל מה שהוא רוצה זה להיות שמח, הבעיה היא שאנחנו לא מבינים משהו מהותי – שכל התרבות שאנחנו חיים בה היא תרבות מרוקנת, ז"א אנחנו בטוחים שאם נקנה את התיק הכי יפה הכי יקר, ננהג במכוניות יוקרה ונבזבז בלי סוף זה מה שיביא לנו את השמחה את האושר – רק מה שאנחנו לא מבינים זה שכל הפעולות האלה לא רק שהן לא ממלאות אותנו הן מרוקנות אותנו מאנרגיה. ואז אנחנו בכלל לא מבינים איך אנחנו מרוקנים?

איך זה הגיוני בכלל? הרי חינכו אותנו שכל השפע וכל הטוב שבעולם אם יהיה לנו אותו אנחנו נרגיש מלאים ולפעמים אנחנו יכולים להיות ממש רגע אחרי שקנינו משהו חומרי מאוד יקר – יש היי ואז פתאום נפילה אנרגטית. איך זה ייתכן הדבר הזה?

התשובה לכך היא שאי אפשר  למלא משהו רוחני בחומרי.

שמחה היא משהו רוחני ולכן אי אפשר למלא אותו במשהו חומרי.

בני האדם מורכבים משני דברים מנוגדים נפש אלוקית ונפש בהמית. הנפש הבהמית רק רוצה לקבל לעצמה כל היום לקבל- תאוות- חומר- עוונות וכו

והנפש האלוקית כדי להתמלא היא צריכה להידמות לבורא – זה מה שנקרא "השוואת הצורה" כשאדם מדמה לבורא הוא מרגיש שמחה אמיתית אז איך באמת מרגישים שמחה אמיתית? דווקא כשאנחנו לא מקבלים לעצמנו אלא נותנים לאחר. מוזר נכון ? זה משהו שקשה להבין ב"מוחין דקטנות"- במח הקטן והאגואיסטי שלנו.

לדוגמה כשיש לך תינוק קטן לטפל בו – אתה עובד נורא קשה – אתה לא ישן בלילה אתה רק מעניק מעניק ומעניק- בתחילה התינוק אפילו לא מגיב אלייך- אבל אתה מרגיש שמחה אמיתית שממלאה אותך, למה? כי אתה נמצא במצב של "השוואת הצורה"- אתה בעצם מידמה לבורא עצם הנתינה שלך.

כשאנו נולדים אנחנו נולדים מוצר מושלם – בריאים עם שמחה עם חיוניות עם הכל – לא חסר לנו כלום.

החיים והכאפות שאנחנו מקבלים בחיים – מחנכים אותנו לגדל שריון עבה וחזק מפני המציאות, מלמדים אותנו שכדי להיות אנשים מכובדים בבגרות שלנו   אנחנו מחוייבים להיות רציניים ולהפסיק לעשות שטויות.כבר בבית ספר לא מתאים למורים אם תעשה שטויות ותספר בדיחות ואנחנו א מבינים למה ככל שאנחנו מתבגרים השמחה האמיתית שלנו נפגמת- מהשורש- כאילו כל החיים עוקרים לנו את השמחה האמיתית מהלב.כי "ככה" בן אדם מבוגר אחראי ורציני אמור להתנהג.

רבי נחמן אומר שהמצב הטבעי שלנו כאנשים בוגרים לאחר בפגמנו במערכת הטבעית שנולדנו איתה קיבלנו מהבורא במתנה- הוא להיות בעצבות ויגון – כמה נורא.להיות בעצבות ויגון, לא פחות מזה. ורבי נחמן הגאון אומר שבגלל שזה המצב הטבעי שאנחנו מצויים בו אנחנו חייבים להיות במילתא דשטותא- לעשות שטויות כדי להחזיר את השמחה האמיתית לחיינו כאנשים בוגרים.

עכשיו קומדיה, זה לא צחוק.

זה לא שטויות בכלל- זה ממש כמו מדע מדויק- כדי שהקהל יצחק כולו באותה השניה, כדי להוליך את הקהל לרגע הזה שאתה מצחיק אותו בכלל, צריך מקצועיות, ניסיון של שנים, ורגישות אין סופיים

כי כל אחד שיושב בכסא מולך הגיע מהצרות של החיים שלו, מהעבודה מהבית מהילדים שעושים לו את המוות ועוד המון התמודדויות מסביב ומי שרוצה להצחיק את הקהל של היום זו משימה לא פשוטה בכלל, ואסור לשכוח לרגע לגשת לכל אחד מהם בזהירות אין סופית.

וזה מה שאנחנו עושים ברוך ה' כבר 14 שנים בכל הארץ,  סדנת צחוק עם כל סוגיי האוכלוסייה בתי ספר בסופי שנה, סדנת צחוק לחברות וארגונים ואפילו סדנאות צחוק לבני ובנות מצווה – עי מילתא דשטותא, וידע מעשיר ניסיון של שנים וכמה פעולות פשוטות מאוד אנחנו נחזיר לכם  את הנשימה למקום  ומבטיחים שנגרום לכם לצחוק ממש כמו ילדים קטנים עד שתכאב לכם הבטן והעיניים לא יצליחו להחזיק יותר את הדמעות- אנחנו מתחייבים על זה.

אז איך נפגשים?

נכנסים לאתר שלנו "צחוק מנצח" בוחרים בקטגוריות מה שמתאים לכם: סדנת צחוק לחברה סדנת צחוק לימי הולדת סדנאות צחוק לחברת הייטק סדנת צחוק בצבא סדנת צחוק למסיבת רווקות ואפילו סדנת צחוק בזום.

לחצם ואנחנו נגיע!