נפרד מקוקיה סדנאות צחוק

זה היה ב2010 כשהחיים שלי השתנו באחת, היה לי אז מופע בידור מצליח ויום אחד הכל נגמר, אז הלכתי לחפש את החברים שלי, ומכיוון שכולם היו עסוקים בחיים של עצמם ניצלתי את הזמן להתנדב יותר בעמותת "עזר מציון". למעשה, שם התחלתי לרכז לעצמי כל מיני תרגילי צחוק כדי לשמח את החולים. לימים כאשר חיפשתי מה לעשות עם חיי ולא מצאתי, טסתי לחפש תשובה אצל רבי נחמן באומן. באחד הסיורים באזור הציון, נתקלתי בחבורת גברים "צדיקים" שכנראה באו לבקש סליחה על מה שעוללו בשנה שחלפה ועל מה שהם עתידים לעשות בשנה החדשה. כשראו אותי צעקו מרחוק  "יווו, אייל סמו, בוא, בוא תצחיק אותנו". בהתחלה הסברתי להם שאני לא יכול לספר בדיחות מכיוון שאנחנו צמד ואני פה לבד וזה בלתי אפשרי, אבל נזכרתי מהר שלא עשיתי ביטוח הטסת גופה לארץ וחשבתי מסלול מחדש. לברוח זו לא הייתה אופציה, אז בחוסר ברירה החלטתי לעשות להם את אחד מתרגילי הצחוק שאני עושה בד"כ לחברה שאצלם אני מתנדב. וואלה, הם צחקו, ואז ניסיתי קטע נוסף וככה במשך 40 דקות פשוט היה מצחיק. התלהבתי, אבל הנמכתי ציפיות אולי הם שתו משהו, אולי הם עישנו כי לא הגיוני שצוחקים ככה במיוחד ממשהו שלא באמת עבדתי עליו. מיד ניסיתי את אותה הופעה מאולתרת לחברה שאיתם שכרתי את הדירה וראיתי שגם הם צוחקים, ושוב לא האמנתי, אז הלכתי לנסות אצל ישראלים אחרים שגרים סמוך. ואז נפל דבר, הבנתי אי שם באומן, במקום שהמשפט האלמותי "מצווה גדולה להיות בשמחה" נחקק, שזה מה שאני הולך עם החיים שלי. וכך היה, חזרתי לארץ, בכסף שלא היה לי הקמתי עסק והמצאתי לו שם "קוקיה סדנאות צחוק", מעיין מופע איתו רצתי מעל 12 שנים בגאווה ובאושר גדול. אין מקום שלא הגעתי אליו, אין סוג קהל שלא הצחקתי, ותודה לאל התפרנסתי בכבוד ובמקביל אלי הופיעו והתפרנסו עובדים ושחקנים נוספים: יפתח גפן, חן וודה, ארז שהרבני, ליאור גובליוב, וכמובן אשתי בתאל אנידג'ר.

אבל  בכל זאת היום אני אני נפרד… מי מי? "מקוקיה" – מהציפור שהרימה אותי מהמקום הכי נמוך שהייתי בו בחיים והסיעה אותי על כנפיה, לחיים של שליחות, של פרנסה, של זוגיות, של שמחה. החלטתי לעבור שלב, כן אני ממשיך עם סדנאות הצחוק ואיתי בתאל אשתי היקרה, אבל במקביל אני יוצא מהמקום הנוח בו חייתי בשנים האחרונות, וכיום אני שוקד על כתיבת מופע סטנדאפ חדש המשלב צחוק וערך.

אין לי מילים להודות לקוקיה שלי על כל מה שעשתה למעני, אבל הגוזל נהיה כבר קנגרו, וגם קנגרו חייב לפרוס כנפים כי מה לעשות לפי מחשבון הכיס שלו הוא תיכף בן 50.  אז החל מהיום "קוקיה סדנאות צחוק" הופכת  ל"עמי אנידג'ר – צחוק מנצח", כי מעל 20 שנה שאני חוקר את כוח הצחוק והשמחה ובודק את זה על גופי, כי הצחוק הזה הציל אותי , כי את זה אני עושה הכי טוב! והכי חשוב כי אני רוצה אני רוצה להמשיך ביתר שאת ולעבור שלב בשליחות שלי.

בהזדמנות זאת אני רוצה להגיד תודה לכל האנשים הטובים שעזרו ועוזרים לי בדרך, ללקוחות שלי, לשחקנים שעבדו איתי, "לעזר מציון", לחברים הקרובים ולחברים הרחוקים ברשתות שלאורך כל הדרך חזקו אותי ונתנו לי תחושה שאני בכיוון, לאשתי, לילדיי, וכמובן לקדוש ברוך הוא על האומץ שהחדיר בי ללכת את כל הדרך הזאת ולקפוץ מעל המקום הבטוח שלי.

אני מזמין אתכם להיכנס לאתר החדש והלוואי שתהיה לבתאל ולי הזכות לבוא לשמח אתכם.

תודה חברים שלי!